<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' תפילין</h1>
<h2>דף מט.</h2>
חולי מעים ונשים ועבדים פטורים מתפלין ואם רצו להחמיר ע"ע מוחין כד' בירוש' [עירובין רפ"י] וטעמא כדר' ינאי [שבת מ"ט ע"א] תפלין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפיים שלא יפיח ולא יישן בהם ובירוש' [ברכות פ"ג] עבדי' פטורים מת' דכ' שמע יש' ה"א ה' אחד, מי שאין לו אלא אדון א' יצא זה שיש לו גם אדון אחר. הנכנס לסעודת קבע [ברכות כ"ג ע"ב] ות' בראשו, חולצן ומניחן על שלחנו וכן הדור לו, וחוזר ומניחן כשמגיע זמן ברכה. מניח אדם ת' תחת מראשותיו ולא מרגלותיו, אפי' אשתו עמו מותר ת' מראשותיו, והיינו שלא כנגד ראשו דאסור לשכוב על ת' ומניחן בין כר לכסת, ואי משמש מטתו צ' כלי בתוך כלי. שכח ושמש מטתו ות' בראשו [סוכה כ"ו ע"א] לא יאחז לא בקציצה ולא ברצועות עד שיטל ידיו מפני שידים עסקניות הן. ישן בת' וראה קרי אוחז ברצועה וחולצן. אסור לתלות ת' בין בקציצה בין ברצועות והתולה יתלו חייו שנ' והיו חייך תלוים לך זה התולה ת', אבל בכיסיה מותר לתלות ולא בעו הנחה כס"ת. כל הקורא ק"ש בלא ת' [ברכות י"ד ע"ב] כאלו מעיד עדות שקר בעצמו וכאלו הקריב תודה בלא מנחה זבח בלא נסכים. אביי יתיב קמי' רבה [שם ל' ע"א] חזי' דקא בדיח טובא, אמר וגילו ברעדה כ' א"ל אנא ת' מנחנא. אר"ש תיתי לי דקיימת מצות ת' [שבת קי"ח ע"א] אר"נ תיתי לי דקיימת מ' ציצת, פי' שהלכו כל היום בת' וצ', ות' צריכין גוף נקי, והעולם אין מניחין מטעם זה אלא בשעת תפלה שא"א ליזהר כל היום בגוף נקי, והיינו דאמר בירוש' [ברכות פ"ג ה"א] כל שאינו כאלישע ב"כ לא יניח ת', פי' לא יניחם כל היום כדעביד אלישע שאף בשעת הגזרה הי' עליו כל היום ויצא בהן לשוק [שבת ק"ל ע"א] ואתמר נמי התם א"ר ינאי ת' צריכין גוף נקי, ומפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאים דחד בר נש אפקד גבי חברי' דתפילי ברישיה וכפר בי', א"ל לא לך הימנית אלא לאילין דברישיך, ואנשי מעשה היו עליהם כל היום כגון ריב"ז ור"ז לא הלכו ד"א בלא ת' [סוכה כ"ח, תענית כ']. תשובה לגאון, הא דא"ר יהושע [ברכות מ"ז ע"א] איזה ע"ה כל שאינו מניח ת', מפני שהוקשו ת' לכל התורה כולה שנ' והי' לך לאות וגו' למען תהיה תורת ה' בפיך. וכל המניח ת' כאלו כל התורה בפיו, ואם בא אדם לומר ת' צריכין גוף נקי כאלישע ב"כ פרושו בשעת שמד שגזרו המניח ינקרו מוחו, ע"ז אמרו היודע בעצמו שהוא צדיק גמור כאלישע ב"כ שעשו לו נס בשעת שמד ומסר עצמו למיתה, יניח ת', ואם לאו לא יביא עצמו לידי סכנה שאם אתה אומר בכל זמן ומונע מת' הרי ס"ת מקודש מת' שיש בו כל הפרשיות והוא שלם ואתה כותב וקורא בו בכל עת, מכאן א' למד שלא אמרו ת' צריכין גוף נ' כאלישע אלא בשעת שמד ומ"ש בתלמודא דמערבא רי"ו לא הו' מנח בסיתוא תש"ר משום חולשא [ברכות פ"ב ה"א] כשיצא לשוק לא מנח אבל בשעת ק"ש ותפלה זמן מועט ח"ו לומר שבטל מ' תפלין. ומ"ש מקצת הגאוני' כהן אינו חייב בתש"י, ודאי בשעת עבודתן במקדש אסורין ללבוש ש"י דחייץ בין בגד לבשר [זבחים י"ט ע"א] אבל שלא בשעת עבודה חייבין וכי עבודה בזמן הזה מנין ואי בשעת נשיאת כפים שעסקו במצוה ותני' [שם] כהנים בעבודה ולוים בדוכנם וישראל במעמדם פטורי' מתפלה ות', מתש"ר נמי ליפטרו, ואצלנו לא מסירים בשעת נשיאת כפים אלא הרצועה מעל אצבעות.
<h2>דף קח.</h2>
הלמ"מ תפלין נכרכות בשערן ונתפרות בגידין ואין נכרכות ונתפרות אלא בטהורות שנ' למען תהיה תורת ה' בפיך מהמותר בפיך אבל בנבלות וטרפות שלהן מותר. ומין א' שאל לר"י למה מותר בנ"וט א"ל אמשל לך משל שני בני אדם נתחייבו הריגה, א' הרגו מלך, וא' אספקלטור, איזה מהן חשוב, זה שהרגו המלך, א"ל א"כ יאכלו התורה אמרה לא תאכל כל נבלה, ומ"ש מן המותר בפיך קאי (אל) [על] המין המותר, וכן בשאר מצות התורה התלויות בטהור, במין הטהור לא שני לן בין טרפות לכשרות.
